הפרעות ה חרדה השונות פוגעות במגוון רב של אוכלוסיות , כולל אוכלוסיות בריאות המתפקדות באופן נורמטיבי. חרדות אלהבאות לידי ביטוי בתחושות ותגובות כגון: אי-נוחות במקומות ציבוריים והומים , הימנעות חברתית , נדודי שינה , קושי בקבלת החלטות , אי לקיחת סיכונים , הימנעות מעמידה בפני קהל, דאגנות יתר, כאבים פיסיים ללא סיבה, מחשבות מפחידות ועוד...

קיימים סוגים שונים של חרדות ולהלן חלק מהם: 

סוגי חרדות; התקף חרדה 
אלו שחוו התקף חרדה סבורים לעתים קרובות שהוא נגרם בעטיה של מחלה פיזית קשה, לרוב חשש מהתקף לב. פעמים רבות המצוקה הנפשית מהתקפי חרדה נובעת מהחשש מההתקף הצפוי הבא, ולא רק מההתקפים עצמם. לפיכך חלק משמעותי בטיפול בהתקפי חרדה היא קבלה עצמית והבנה שהתקף החרדה אינו מנבא סכנה אמיתית. כאשר החשש מפני התקפי חרדה פוחת, פוחתת באופן משמעותי המצוקה ובסופו של דבר גם תדירות ההתקפים.

סוגי חרדות; אגורפוביה
האגורפוביה עלולה לשבש חיים תקינים, שכן האנשים שחווים אותה נמנעים כמה שיותר לצאת מהבית על מנת לא לגרום להחרפת ה חרדה. אלו שלא חוו אותה מתקשים להבין את עוצמת הקושי שלפניו עומד האגרופוב בשעה שהוא מנסה לגבור על תחושת ה חרדה שלו.

סוגי חרדות; חרדה חברתית
תסמיני חרדה חברתית הפוקדים את האדם יוצרים מעגל קסמים, שכן ל חרדה שלו הראשונית נוספת חרדה נוספת, עזה לא פחות, שמא אחרים ישימו לב למצוקתו.
מעריכים ש-1 מכל 13 אנשים בעולם סובל מבעיית חרדה חברתית.

סוגי חרדות; הפרעת חרדה כללית
חשיבה טורדנית - גם את החשיבה הטורדנית ניתן לראות כהפרעת חרדה והיא באה לידי ביטוי בחשיבה כפייתית שגוררת לעיתים התנהגות כפייתית. 


סוגי חרדות; חרדה מתמשכת
הסובלים ממנה מתמודדים עם תסמינים פסיכולוגים וגופניים כאחד הכוללים לדוגמה, הפרעות שינה, קצב לב מהיר, כאבי ראש, קוצר נשימה ועוד. במישור הרגשי והקוגניטיבי היא גורמת לדאגה ו חרדה בלתי פוסקות לגבי מספר תחומי חיים מרכזיים, וכן קשיי ריכוז. שכיח מאוד שהפרעה זו נלוות להפרעות פסיכיאטריות נוספות - המאפיין של חרדה חברתית הוא הופעתם של תסמיני חרדה, עד התקף חרדה מלא , בשל עשיית פעולה בעלת אופי חברתי כלשהו. 

דיבור בפני קהל, למשל, עלול ליצור חשש גם אצל אדם שאינו סובל מ חרדה חברתית , אולם אצל הלוקה ב חרדה חברתית, החשש יהיה גדול בהרבה ויקשה על חייו באופן ממשי. גם פעילויות שאינן גורמות לאדם נורמאלי כל חרדה, כמו כתיבה בציבור או אכילה בפומבי ואפילו הצבעה בבחירות, יכולות להיראות כה מפחידות לסובלים מ חרדה חברתית, עד שהכורח להימנע מהן יכתיב את מסלול חייו - חרדה מיציאה אל מחוץ לבית. 

התקף חרדה מכונה גם התקף פאניקה והוא מאופיין בהופעה פתאומית וחזקה של פחד או אימה. ל התקף חרדה ישנם מרכיבים רגשיים (תחושת אימה, בהלה, חשש), קוגניטיביים (חשש מפני סכנה מאיימת, חיצונית או פנימית), פיזיולוגיים (עליה בקצב פעימות הלב, רעד בגוף) והתנהגותיים -תגובה המכונה: תגובת הילחם או ברח.

קיימים סוגים נוספים של חרדות :
חרדה מפני דחייה ,  חרדות טיסה , חרדה ממקומות לא מוכרים , חרדה מפני גבהים , חרדה חברתית , חרדה מפני בחינות , חרדת נהיגה , חרדה מעכבישים , חרדה מיחסי אינטימיות ,  חרדה מהקאות , חרדה חברתית,  חרדה מפני שינויים , חרדה מכישלון , חרדה מפני עמידה מול קהל ,  חרדה מבדיקות רפואיות, חרדה למצב הבריאות (היפוכונדריה) ועוד...


לכל אחד מאיתנו דרגת עמידות שונה , מה שעלול לגרום מתח רב אצל אדם אחד לא בהכרח יפעל ברמה כזאת אצל אחר. 
אך, בין אם אנו מתייסרים מ חרדות ספציפיות וקיצוניות ומתופעות המצוקה הנלוות להן, ובין אם אנו סתם סובלים מתחושה כללית של מתח ואי נוחות - כולנו רוצים להרגיש טוב יותר! להרגיש נינוחים ובטוחים בעצמנו ולמצות את הפוטנציאל הטמון בנו. 

האם הדבר אפשרי? האם קיימת דרך מוצא מפחד,  חרדה ומתח? התשובה לכך היא בהחלט כן! על אף שהלוקים ב חרדות חשים לעיתים כאילו נגזר דינם לחיות לנצח בדרך זו, יש לזכור כי חרדה אינה חייבת להיות חלק מהחיים ובהחלט ניתן למגר אותה.