Facebook Pixel

מאניה דיפרסיה: רכבת ההרים של הנפש

נפש האדם הינה שברירית ועדינה ועקב לחצים פנימיים וחיצוניים עלולה להיווצר הפרעה נפשית שבמקרים קיצוניים וללא טיפול ראוי מסוגלת לשתק חיים שלמים ואף לסיימם.

הפרעה דו-קוטבית הינה הפרעה נפשית שבאה לידי ביטוי באפיזודות של שינויים במצב הרוח מקצה אחד למשנהו ובהרף עין. אדם אשר לוקה במאניה דיפרסיה עלול להרגיש אושר ושמחה ובתוך זמן קצר לצלול לדיכאון קיצוני. גלים של חוסר איזון נעים מצד אחד של הנפש אל הצד השני ולכן ניהול אורח חיים שגרתי, חברתי ויציב אינו אפשרי ללא טיפול תרופתי-פסיכולוגי.

קריטריונים לאבחנת המאניה דיפרסיה

כאמור ההפרעה הדו-קוטבית כשמה היא מחולקת לשני גלים. גל ראשון הינו הגל אשר גורם לתחושת אושר ושמחה מוגזמת ובשמו המקצועי "אפיזודה היפומאנית" והגל השני גורם לתחושת דיכאון ועצב קיצוניים והוא נקרא "אפיזודה דיכאונית".

מאפייני האפיזודה ההיפומאנית:

·        עודף הערכה עצמית לא פרופורציונלי

·        צריכת שעות שינה מעטות

·        קלות יתרה של סטיית הקשב

·        קבלת החלטות חסרות אחריות שמקצינות פעילויות נורמטיביות.

·        דברנות יתר – צורך עז לדבר

 

מאפייני האפיזודה הדיכאונית:

·        תחושות קשות המלוות בחוסר תקווה, עצבות, ריקנות, חוסר תכלית

·        צניחת המוטיבציה בכל הנוגע לביצוע פעילויות במשך רוב היום

·        חוסר שינה או עודף שינה

·        תחושה של אבדן אנרגיה וחוסר ערנות

·        במקרים קיצוניים ישנן מחשבות על אובדנות עד כדי ביצוע ויישום פעולה קיצונית זאת

אופן הטיפול בהפרעה הדו-קוטבית

ישנן אסטרטגיות שונות בהן ניתן ורצוי לגשת לאדם אשר סובל ממאניה דיפרסיה. תגובות לטיפול מסוים עבור אדם ספציפי אינן בהכרח נכונות עבור אדם אחר וזאת עקב רמות שונות של חומרת ההפרעה ואופן התגובה המנטלי-פיזי של החולה כלפי התרופות והטיפול פסיכולוגי-פסיכיאטרי.

עם זאת ישנה הנחה בסיסית כי שימוש בתרופות אשר מייצבות את מצבי הרוח כגון טגרטול או מלחי ליתיום מקלות על הסובל בהפרעה. במצבים קיצוניים של ההפרעה יש לגשת לאשפוז מידי מפני שפעולה מסכנת חיים, שאף עלולה לגרום לאבדן חיים מצריכה טיפול מקיף ואינטנסיבי.

אחת מן הבעיות הקשות ביותר בתחום זה הינה ההכחשה של אדם הלוקה בהפרעה דו קוטבית עקב רצונו לחדול בנטילת התרופות. ההכחשה נובעת מן הצורך להוכיח לעצמו כי החוויה שעברה נפשו הפגומה תוקנה וכעת אין צורך בטיפול תרופתי, מה גם שהסטיגמה החברתית-סביבתית כלפי נטילת תרופות פסיכיאטריות עלולה להיות קשה ואף אכזרית, דבר שמזיק קשות לתהליך.

כיצד ניתן להתמודד עם הפרעה זאת?

בעת תהליך ההחלמה ישנן תקופות פגיעות ורגעים קשים אף על פי הטיפול התרופתי שרצוי שיהיה בליווי טיפול פסיכיאטרי. ברגעים אלה ובכלל לאורך התקופה הראשונית, מומלץ לנהל אורח חיים בריא ומאוזן שכולל הימנעות מסמים ואלכוהול, היצמדות לסדר יום, צריכת מזון בריא ושעות שינה קבועות. זכרו שלקיחת החלטות מהותיות על דעת עצמנו עלולה להזיק ושלכל אורך הדרך, יש להתייעץ עם גורם מוסמך כגון פסיכיאטר או פסיכולוג שמודע למצב הנפשי ומסוגל לייעץ כיצד להמשיך עם אופן הטיפול.