חרדה חברתית בקרב ילדים ובני נוער
זה טבעי להרגיש לפעמים מתח או ביישנות בפני אחרים. כל אחד מאיתנו יכול להרגיש לעיתים את פעימות הלב המואצות, כפות הידיים המזיעות או הבטן הרוטטת כאשר אנו עומדים ומציגים בפני קהל או אפילו כאשר אנו מציעים לבן/בת זוג לצאת איתנו לפגישה ראשונה.
רוב האנשים מצליחים לעבור בשלום את הרגעים הללו. אולם לחלק מן האנשים, תחושות החרדה האלה המתלוות לביישנות או למתח הינן קיצוניות למדי. לעיתים התסמינים הללו של חרדה במצבים חברתיים הם כה בלתי נסבלים עד כי אלה שחווים אותם נמנעים מלענות על שאלה בכיתה או מלהביט בעיני חבריהם כשהם חולפים על פניהם בחצר בית הספר וחלקם אף נמנעים מלנהל שיחות עם החברים לכיתה.
כאשר אנשים מדווחים על רגשי חרדה כה קיצוניים המונעים מהם לשוחח ולתקשר עם אחרים, סביר להניח שזה מצב חמור יותר מביישנות רגילה. קרוב לוודאי שאלה הן תופעות של חרדה חברתית.
מהי חרדה חברתית?
חרדה חברתית (נקראת לעיתים גם פוביה חברתית) היא סוג של בעיית חרדה. רגשות קיצוניים של ביישנות ומודעות עצמית מוגזמת יוצרים חרדה רבת עוצמה.
כתוצאה מכך, האדם מרגיש אי נוחות להשתתף בכל סיטואציה חברתית יום יומית.
אנשים עם חרדה חברתית, יכולים בדרך כלל להתראות ולתפקד די בקלות בסביבת קרובי משפחה או מספר מצומצם של חברים קרובים. אולם פגישת אנשים חדשים, השתתפות בשיחה קבוצתית או כל סוג של שיחה בפורום רחב עלול לגרום לביישנות הקיצונית הזו שלהם להתפרץ.
לאדם הסובל מחרדה חברתית, הביישנות הקיצונית, המודעות העצמית המוגזמת והחרדות מפני מצבי מבוכה, הם אלה שמנהלים את חייו.
במקום ליהנות מפעילות חברתית, אנשים עם חרדה חברתית עלולים להרגיש יראים מפניה ולכן הם מעדיפים להימנע ממנה.
תגובת החרדה
בדומה לחרדות אחרות , חרדה חברתית הינה תגובת חרדה למשהו שלמעשה אינו מסוכן כלל – על אף שהגוף והמוח שלנו מגיבים כאילו אורבת לו סכנה אמיתית.
משמעות הדבר היא שהאדם חש את התופעות האופייניות לחרדה כמו לדוגמא פעימות לב מואצות ודופק מהיר.
תופעות אלה הן חלק מתגובותיו של הגוף שלנו למצב הנקרא "הילחם או ברח" והן נגרמות בשל כמות גדולה של אדרנלין ושאר כימיקלים שהמוח שלנו מפריש אל הגוף במהירות ובעוצמה על מנת לסייע לנו להילחם או לברוח בעת סכנה אמיתית.
המנגנון הביולוגי הזה פועל במהירות ובעוצמה כאשר אנחנו מרגישים מפוחדים.
זוהי תגובה המהווה חלק אינטגראלי מהמערכת העצבית שלנו והיא נועדה להזהיר אותנו ולסייע לנו להגן על עצמנו בזמן אמת. אולם במצב של חרדה חברתית התגובה הזו כאילו מופעלת מעצמה באופן תכוף מידי, בעוצמה גבוהה מידי ובמצבים שאינם משקפים כל סכנה אמיתית.
מאחר והתחושות הגופניות המלוות את התגובה הינן אמיתיות וברוב המקרים גם עוצמתיות, אזי גם הסכנה המדומה נראית לגמרי אמיתית ומובילה את האדם להגיב ב"קיפאון" ובחוסר יכולת לתפקד וליצור קשרים חברתיים.
אנשים עם חרדה חברתית נוטים לפרש תחושות אלה בדרך אשר מובילה אותם להימנעות ממצב חברתי ( "אוי, הלב שלי הולם בחוזקה, זה חייב להיות מסוכן...אני לא רוצה לעשות את זה יותר...!").
מישהו אחר עשוי לפרש את אותן תחושות של עצבנות פיזית בדרך שונה ( "בסדר, זה רק דופק מהיר יותר, כמעט כנראה התור שלי לדבר. זה קורה כל הזמן. זה לא עניין גדול. אני אשרוד...").
ממה פוחדים אנשים עם חרדה חברתית?
עם חרדה חברתית, חששותיו ופחדיו של אדם מתמקדים בעיקר בביצועים החברתיים שלו – בין אם זו מצגת בפני כיתה גדולה או שיחת חולין עם מס" חברים בהפסקה.
אנשים עם חרדה חברתית נוטים להרגיש כאילו הם במרכז העניינים כשכל העיניים נשואות תמיד אליהם, בביקורת ושיפוטיות. על אף שדבר זה אינו נכון, הוא ממלא אותם בתחושות של פחד ומבוכה. הם חוששים להיראות מטופשים, פוחדים לטעות ויראים מהרעיון שמישהו עלול לצחוק או לגחך עליהם. אף אחד לא רוצה לחוות את התחושות האלה אולם אך רוב האנשים לא ממש חושבים ודואגים בקשר לזה.
כיצד חרדה חברתית עלולה להשפיע על חייו של אדם?
עם חרדה חברתית, פחדיו ומחשבותיו של האדם אודות מה אחרים חושבים עליו הינם מוגזמים לחלוטין. האדם מתמקד בדברים המביכים שעלולים לקרות במקום לחשוב על הדברים הטובים. זה גורם למצב להיראות הרבה יותר גרוע ממה שהוא באמת ומשפיע על האדם בהימנעות חברתית.
חרדה חברתית עלולה להשפיע על חייו של אדם במספר דרכים:
הרגשה של בדידות, אכזבה והחמצה של הזדמנויות לקשירת קשרים חברתיים של הנאה.
חרדה חברתית עלולה למנוע מהתלמיד לפטפט עם חבר בהפסקת האוכל, להצטרף לפעילות חברתית של אחר הלימודים, לצאת למסיבות או להציע הצעת חברות.
הרגשה שהתלמיד מפספס את מה שמסגרת בית הספר מציעה.
חרדה חברתית עשויה למנוע מהתלמיד להתנדב לפעולות קהילתיות, למנוע ממנו להשתתף בדיונים קבוצתיים, למנוע ממנו הקראת תשובה בקול רם בפני המורה ושאר ילדי הכיתה או להלחיץ אותו כאשר עליו לתת מצגת בפני חבריו לספסל הלימודים.
תלמיד עם חרדה חברתית עלול להרגיש לחוץ מידי מכדי לשאול שאלה על דבר שאינו מבין או לבקש עזרה מהמורה.
הרגשה שהתלמיד אינו חושף את מלוא הכישורים שלו ואינו לומד מיומנויות חדשות.
חרדה חברתית עלולה למנוע מתלמיד כישרוני לגשת למבחני במה, להשתתף במבחנים לקבוצת ספורט, לשחק בחוגי דרמה ותיאטרון ובכלל להימנע מעבודות צוות ומהתנסויות חדשות.
חרדה חברתית לא רק מונעת מהתלמיד לנסות דברים חדשים, היא גם מונעת ממנו לבצע טעויות רגילות אשר מסייעות בדר"כ לאנשים לשפר את כישוריהם.
טעות היא חלק מתהליך למידה, וכאשר אנשים עם חרדה חברתית נמנעים להתנסות בשל חשש מעשיית טעויות ותגובת הסביבה, הם למעשה מפספסים את תהליך הלמידה הטבעי לכל אדם.
חרדה חברתית בקרב ילדים - הסירוב לדבר
ישנם ילדים או בני נוער שסובלים מביישנות בדרגה כה קיצונית עד כי הם נמנעים לגמרי מלדבר עם אנשים מסוימים (כגון מורים, תלמידים או סטודנטים אחרים שהם לא מכירים) או במקומות מסוימים (כמו בביתו של אדם אחר ). זוהי סוג של חרדה חברתית המכונה לעתים "מוטיזם" סלקטיבי.
אנשים עם מוטיזם סלקטיבי יכולים לדבר ובדרך כלל הם מנהלים שיחות עם אנשים שהם מכירים ובמקומות מסוימים שהם מכירים ונוח להם בהם. אולם מצבים חדשים ושונים עלולים להציף אותם בתחושות קשות של חרדה ומתח עד כדי איבוד יכולת הדיבור.
מצב זה עלול להתפרש ע"י החברה כחוצפה או סנוביזם אולם, עם חרדה חברתית ומוטיזם סלקטיבי השתיקה אינה נובעת מחוצפה או חוסר רצון לשתף פעולה אלא מתוך תחושות עצומות של חרדה ואי נוחות.
מדוע אנשים מסוימים מפתחים חרדה חברתית?
ילדים, בני נוער, ומבוגרים יכולים לחוות חרדה חברתית. ברוב הפעמים חרדה זו מתחילה כאשר האדם צעיר. כמו כל חרדה אחרת, גם חרדה חברתית מתפתחת בשל שילוב של שלושה גורמים:
המבנה הביולוגי של האדם
חרדה חברתית יכולה לעבור בתורשה. תכונותיהם של ההורים ושל קרובי משפחה אחרים יכולים להשפיע על האופן שבו המוח מווסת ומסדר את החושים והתגובות לכאלה של חרדה, בישנות, עצבנות או מתח.
כמו כן, ישנם אנשים שנולדו עם מזג ביישן והם נוטים להיות זהירים ורגישים במצבים חדשים. רוב האנשים עם חרדה חברתית היו תמיד בעלי מזג ואופי ביישני.
לא כל אדם ביישן מפתח חרדה חברתית ולמעשה, רוב האנשים אינם. זה בדיוק כמו שאר התכונות הגנטיות. אולם לאנשים הללו יש סיכוי גבוה יותר לפתח חרדה חברתית.
התנהגויות הנרכשות באמצעות חיקוי אנשים קרובים אחרים (במיוחד ההורים)
אדם בעל תכונה ביישנית בדרך כלל מושפע מהדמויות הקרובות שמלוות את חייו.
אם הורה או דמות בוגרת אחרת בחייו של הילד, מגנים באופן מוגזם על הילד הביישן, לילד לא תהיה הזדמנות או אפשרות ללמוד להתמודד בעצמו עם סיטואציות חדשות ואנשים חדשים.
עם הזמן ביישנות עלולה להתפתח אל חרדה חברתית.
הורים ביישנים מהווים דוגמא להימנעות ממצבים ואינטראקציות חברתיות.
ילד בhישן שצופה בהתנהגות שכזו מצד הוריו, מפרש זאת כאילו סיטואציות חברתיות גורמות לאי נוחות ולכן יש ורצוי להימנע מהן.
התמודדות עם חרדה חברתית
אנשים עם חרדה חברתית יכולים ללמוד לנהל את רגשי הפחד, לפתח מיומנויות להתמודדות ועל ביטחון ולהפסיק מההימנעות מסיטואציות חברתיות שמלחיצות אותם.
כמובן שאין הדבר קל אך הוא בהחלט אפשרי. התגברות על חרדה חברתית דורשת אומץ אשר יוביל ליציאה מאזורי הנוחות המוכרים לנו. צעד אחר צעד ניתן להתמודד עם זה ולהתגבר על תחושות החרדה.
ולהלן מס" גורמים אשר יכולים להדריך ולסייע בהתגברות על חרדה חברתית:
מטפלים מקצועיים אשר יכולים לעזור לאדם עם חרדה חברתית לזהות את התחושות הפיסיות הנגרמות בעת "אזעקת השווא" של הילחם וברח ולתת להם פרוש יותר מדויק.
מטפלים אלו יכולים ליצור תכנית אימון חברתית הממגרת את הפחד, ומסייעת בבניית הביטחון העצמי ושיפור המיומנויות החברתיות. מטפלים מוסמכים יוכלו אף לתת מרשמים לתרופות המסייעות בהקטנת תחושות החרדה ומשממשות במקרים קיצונים כחלק מהטיפול בחרדה חברתית.
משפחה וחברים קרובים הם מרכיב חשוב בתהליך ההתגברות על חרדה חברתית. אנשים קרובים אלה יכולים לסייע לאלה עם חרדה חברתית לאזור אומץ, לצאת מחוץ לאזורי הנוחות שלהם ולהתנסות בחוויות חדשות.
הטפות מוסר או ביקורת הדורשת מאדם לשנות את התנהגותו, לא רק שאינה עוזרת, היא עלולה אף לגרום לאדם עם חרדה חברתית להרגיש רע יותר עם עצמו ואף להגביר את מצוקתו.
להתגבר על חרדה חברתית
התמודדות עם חרדה חברתית דורשת סבלנות, אומץ (כדי להתמודד עם הפחדים ולנסות דברים חדשים) וכן את נכונותו של האדם להתאמן במיומנויות החדשות. נדרשת מחויבות אישית לתהליך אשר המוטו הוא צעידה קדימה אל מעבר לגבולות הביישנות.